שתל דנטלי הוא התקן בעל הברגה כפולה העשוי לרוב מטיטניום ואשר מוחדר לעצמות הלסת ומשמש כמעין עוגן ללסת למטרת השלמת שיניים חסרות אשר נעקרו או אבדו – בין אם מדובר בשן בודדת ועד לתהליך שנועד לשיקום לסת שלמה.
ההיסטוריה של השתלים הדנטליים
עדויות שונות, עוד מלפני הספירה, מלמדות כי כבר אז נעשו ניסיונות לשחזור שיניים חסרות על ידי חומרים שונים כגון זהב, עץ, שנהב ועוד. שתלים דנטליים כטיפול רפואי החלו להתפתח כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. חוקר כלי דם שוודי בשם פרופ' ברנמרק, החדיר לרגל של ארנבת צינור טיטניום במהלך ניסוי וגילה כי רקמות עצם צמחו סביב השתל וכי השתל עצמו התקבע בצורה חזקה מאד לעצם הרגל של הארנבת. תגלית זו הולידה מחקר ארוך של תהליך רפואי בשם "Osseointegration" – "התאחות עצם" . 15 שנים מאוחר יותר, בשנת 1965, בוצע ניתוח השתלת השתלי הדנטלי הראשון על ידי פרופסור ברנמרק במטופל וזו הייתה תחילתו של תהליך פיתוח שתלי השיניים המוכר לנו היום.
מתי כדאי לגשת לפתרון של שתלים דנטליים
- לא פעם נגרמת בפה תחושה לא נוחה בשל שיניים תותבות, כמעט כאילו הן בורחות מהפה. תותבת נשלפת אשר מורכבת על מספר שתלים תמנע בעיה ותחושות אלו.
- כאשר חסרה שן או אף מספר שיניים והמטרה היא לא לגרום נזק לשיניים הסמוכות ולא להשחיז אותן, נפסלת בעצם האפשרות של שיקום על ידי גשר.
- במקרים של לסת שלמה שחסרות בה שיניים, יבוצע שיקום באמצעות תותבת שלמה ולא נשלפת.
שלבי ההשתלה של שתלים דנטליים
שלב ראשון – אבחנה ותכנון: שלב זה מתחיל כבר בשלב הייעוץ עם הרופא המטפל. על הרופא לקבל מהמטופל הפוטנציאלי את המידע המקיף ביותר האפשרי על מצבו הבריאותי– מחלות מהן הוא סובל, תרופות קבועות, האם מעשן ועוד. גם נתונים על מצב הפה הכרחיים כדי לשלול בעיות אחרות ויש לדאוג לטיפול הולם של שיננית בעששת או בבעיות חניכיים טרם תחילת הטיפול. בנוסף, הרופא המטפל יבצע הערכה מעמיקה של צרכי המטופל וציפיותיו מהטיפול.
השלב כולל גם בדיקה רנטגנית- באמצעות צילומי רנטגן יקבל הרופא המטפל מדדים נכונים כגון איכות העצם וגודלה, מיקום האברים הסמוכים לה וכדומה, שיסייעו לו להחליט מהו המקום הנכון לביצוע ההשתלה, מה סוג השתל המתאים ומהם הממדים הנכונים. הצילומים ייתנו לרופא המטפל נתונים על כלי דם, עצבים, נתוני העצם, צפיפות העצם, פגמים בצורה האנטומית וכדומה. כל אלה נדרשים לרופא על מנת להגדיל את הסיכויים להשתלה מוצלחת תוך התאמה אישית ופרטנית לכל מטופל.
שלב שני – ניתוח ההשתלה: ההשתלה מבוצעת בהרדמה מקומית בלבד, בדומה לטיפול כירורגי שיגרתי. הרופא מבצע חתך מינימלי ככל שניתן בחניכיים כדי לנתק אותה מהעצם שתחתיה. לאחר מכן הוא מחדיר את שתל הטיטניום בתוך מרווח אותו הוא קודח בעצם, תחילה באופן ידני ולאחר מכן באמצעות מברגים. הפעולה היא פשוטה יחסית וכחצי שעה עד מספר שעות, בהתאם למספר השתלים המתוכננים.
שלב שלישי- אוסאואינטגרציה : תהליך זה נקרא "Osseointegration" – "התאחות עצם" – תהליך קיבוע השתל בתוך העצם, העצם נצמדת בחוזקה לשתל. בתהליך זה, שאורכו כ 3-6 חודשים, תאי העצם מתפתחים סביב השתל ובעצם מקבעים אותו למקומו.
שלב רביעי – השיקום: זוהי בעצם מטרת ההשתלה של אותם שתלים דנטליים. ברגע שהשתלים התייצבו, חושפים אותם והם כעת יכולים לשמש כבסיס לשחזור שיניים חסרות. בתום התהליך השתל המשוחזר ייראה ויתפקד כמו שן אמיתית.
מהי בניית עצם ומתי היא נדרשת בהקשר לשתלים דנטליים
כמעט במחצית ממקרי ההשתלות קיים הצורך לבנות מחדש את העצם לפני השתלה. הדבר הכרחי במקרים שבהם העצם אינה צפופה מספיק במקום המיועד לשתל ולא תוכל להחזיק אותו. ככל שחלף זמן רב יותר בלי שן, ייגרם אובדן גדול יותר של העצם. ישנם גם מקרים בהם מחלה שהשפיעה על ספיגת העצם היא שהביאה עוד קודם לכן לעקירת השן. במקרים כאלה יהיה צורך בתהליך של השתלת עצם לפני החדרת שתלים דנטליים.
חסרונות שתלים דנטליים
- מדובר בטיפול לרוב יקר יותר מאשר התקנת גשר קבוע או שיניים תותבות, בפרט במקרים בהם חסרות מספר שיניים.
- הטיפול הוא טיפול ארוך ברוב המקרים ועוד יותר כאשר מדובר גם בהשתלת עצם שהופכת את התהליך למורכב יותר
- סכנה לדלקות שהופכת את הטיפול לא מומלץ לחלק מהמטופלים
- סכנה לא שכיחה אך יש להיות מודעים לה היא דחיית השתל על ידי העצם
- נזק לעצבים בשן – גם כאן מדובר בסיבוך נדיר יחסית
יתרונות שתלים דנטליים
לשתלים דנטליים ישנן חלופות, לרוב זולות יותר. גשרים, כתרים שאינם על גבי שתל ושיניים תותבות. עם זאת, שתלים דנטליים הינם בעלי יתרונות שהופכים את אפשרות הטיפול הזאת לחלופה ראויה ואסתטית.
- אין צורך בהשחזה של שיניים סמוכות ובכך נמנעת פגיעה בהן
- שתלים דנטליים נראים, מרגישים ומתפקדים כשן טבעית- הרבה יותר מאשר החלופות
- שתלים דנטליים מסייעים בשמירה על מראה הפנים
- שתלים דנטליים מסייעים בשמירה על בריאותן של השיניים
- אין הגבלה על המזון שניתן ללעוס ולאכול כמו בחלק מהחלופות
- השתל מגן על העצם שעליה הוא יושב
