בקצרה
עששת בגיל הרך שכיחה יותר ממה שנדמה, ואחד הגורמים המרכזיים שלה הוא הרגלי שתייה ואכילה: בקבוק חלב או מיץ לפני השינה, האכלות לילה ממושכות ושתייה מתוקה לאורך היום. בלילה זרימת הרוק יורדת, והנוזלים המתוקים נשארים על השיניים לאורך שעות. דיאטניות ורופאי שיניים מסכימים על כמה עקרונות פשוטים: לא להירדם עם בקבוק, לעבור בהדרגה לכוס, להימנע ממיצים בגיל הצעיר, לקבוע זמני ארוחות, ולצחצח מהשן הראשונה. המאמר מסביר את הקשר ואת הצעדים המעשיים.
בקבוק לפני השינה הוא חלק מהטקס של משפחות רבות: הוא מרגיע, עוזר להירדם ונותן תחושה שהתינוק שבע. אבל כשהבקבוק הופך להרגל שנמשך גם אחרי שהשיניים הראשונות בקעו, ובמיוחד כשהתינוק נרדם איתו בפה, הוא עלול לפגוע בשיניים. עששת בגיל הרך, שמכונה לעתים "עששת בקבוק", היא מהמחלות הכרוניות השכיחות בילדות, והיא ניתנת למניעה כמעט לחלוטין.
למה דווקא בלילה
במהלך היום, הרוק שוטף את השיניים, מנטרל חומצות ומגן על האמייל. בזמן השינה זרימת הרוק יורדת מאוד. כשהתינוק נרדם עם בקבוק של חלב, פורמולה או מיץ, הנוזל מצטבר סביב השיניים ונשאר שם שעות. החיידקים בפה מפרקים את הסוכרים לחומצות, והחומצות פוגעות באמייל. השיניים הקדמיות העליונות נפגעות בדרך כלל ראשונות.
לא רק מה, אלא גם כמה פעמים
דיאטניות מדגישות נקודה שרופאי שיניים מסכימים עליה לגמרי: התדירות חשובה לא פחות מהכמות. ילד שמקבל משהו מתוק לשתות או לנשנש לאורך כל היום חושף את השיניים לחומצה שוב ושוב, בלי שהרוק מספיק לתקן. לכן עדיף לקבוע זמני ארוחות ונשנושים, ולהימנע מ"שתייה רציפה" מבקבוק או מכוס עם מיץ.
מיצים: פחות ממה שנדמה
מיצי פירות נתפסים כבריאים, אבל הם מכילים הרבה סוכר וחומצה. האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה לא לתת מיץ לתינוקות מתחת לגיל שנה, ולהגביל מאוד את הכמות בגילאים שאחר כך, ותמיד בכוס ולא בבקבוק. מים הם השתייה המומלצת בין הארוחות, ופרי שלם עדיף על מיץ.
גמילה מבקבוק ומעבר לכוס
- להתחיל להכיר כוס מגיל שישה חודשים בערך, יחד עם תחילת המזון המוצק, עם כמויות קטנות של מים.
- להפסיק בהדרגה את הבקבוק סביב גיל שנה עד שנה וחצי, לפי ההמלצות המקובלות.
- להוציא את הבקבוק מהמיטה: הבקבוק האחרון של היום ניתן לפני הצחצוח, ולא במיטה.
- אם התינוק רגיל לבקבוק בלילה, אפשר לדלל בהדרגה את התוכן עד שהוא הופך למים, ואז להפסיק.
- להחליף את טקס ההירדמות: סיפור, שיר או חיבוק במקום בקבוק.
מה עם הנקות לילה?
חלב אם הוא התזונה המומלצת לתינוקות, וההנקה כשלעצמה אינה סיבה לחשש. עם זאת, אחרי בקיעת השיניים, ובמיוחד כשמתווספים מזון וסוכרים לתפריט, הנקות לילה ממושכות לפי דרישה עשויות להגביר את הסיכון לעששת אצל חלק מהילדים. אין צורך להפסיק להניק בגלל זה, אבל כדאי להקפיד על ניקוי השיניים ולהתייעץ עם רופא השיניים לגבי הסיכון האישי.
צחצוח מהשן הראשונה
ברגע שבוקעת השן הראשונה, מתחילים לצחצח פעמיים ביום, עם משחת שיניים עם פלואוריד בכמות זעירה, בגודל גרגר אורז, עד גיל שלוש, ובכמות של אפונה אחר כך. הביקור הראשון אצל רופא שיניים מומלץ סביב גיל שנה, או בתוך חצי שנה מבקיעת השן הראשונה.
סימנים שכדאי לשים לב אליהם
כתמים לבנים גיריים ליד קו החניכיים בשיניים הקדמיות הם לעתים הסימן הראשון לעששת, עוד לפני שנוצר חור. כתמים חומים, חורים, רגישות או סירוב לאכול בגלל כאב מחייבים בדיקה.
הדרכה תזונתית בגיל הרך עוזרת לבנות הרגלים שמגינים גם על השיניים. מידע נוסף על תזונת תינוקות נמצא באתר של יפה אלבאום שיף, ועל ההתמודדות עם ילד בררן באוכל אפשר לראות את האינפוגרפיקה לילד בררן באוכל.
שאלות נפוצות
למה בקבוק לפני השינה מזיק לשיניים?
משום שבלילה זרימת הרוק יורדת, והחלב או המיץ נשארים על השיניים שעות. החיידקים מפרקים את הסוכרים לחומצות שפוגעות באמייל.
מתי כדאי להיגמל מבקבוק?
לפי ההמלצות המקובלות, סביב גיל שנה עד שנה וחצי, תוך מעבר הדרגתי לכוס שמתחילים להכיר מגיל שישה חודשים בערך.
האם מותר לתת מיץ לתינוק?
מומלץ לא לתת מיץ מתחת לגיל שנה, ולהגביל מאוד את הכמות אחר כך, בכוס ולא בבקבוק. מים ופרי שלם עדיפים.
מתי מתחילים לצחצח שיניים לתינוק?
מהשן הראשונה, פעמיים ביום, עם כמות זעירה של משחה עם פלואוריד.
מתי הביקור הראשון אצל רופא שיניים?
סביב גיל שנה, או בתוך חצי שנה מבקיעת השן הראשונה.
לסיכום
עששת בגיל הרך ניתנת למניעה כמעט לחלוטין, והרגלי השתייה והאכילה הם המפתח. לא להירדם עם בקבוק, לעבור בהדרגה לכוס, להימנע ממיצים, לקבוע זמני ארוחות ולצחצח מהשן הראשונה: על העקרונות האלה דיאטניות ורופאי שיניים מסכימים לגמרי, והם מגינים על השיניים הראשונות ועל אלה שיבואו אחריהן.